מהלך זה זכה לשבחים נרחבים מקהילת המטבעות הקריפטוגרפיים אך נתקל בהתנגדות משמעותית מהמגזר הפיננסי המסורתי. מבקרים טוענים שאימוץ ביטקוין כהילך חוקי עלול להכניס חוסר יציבות וסיכונים מיותרים לכלכלת המדינה.
הנשיא בוקלה טען שאימוץ ביטקוין יעזור להביא יותר סלבדורים לכלכלה הרשמית, במיוחד מכיוון שלמעלה מ-70% מהאוכלוסייה אין בנקאות. זה היה נושא מרכזי בוועידת הביטקוין ב-17 במאי. הוא גם הצהיר שמטבעות קריפטוגרפיים יכולים לשחרר מדינות מתפתחות מהמגבלות של מערכות פיננסיות מסורתיות. אל סלבדור רואה בניסוי הביטקוין שלה מוצלח ומקווה לעורר השראה במדינות אחרות ללכת בעקבותיה.
מלבד אל סלבדור, הרפובליקה המרכז אפריקאית היא המדינה היחידה שאימצה ביטקוין כהילך חוקי. פנמה עובדת גם על חקיקה לקידום השימוש בביטקוין, אם כי היא לא תתייחס למטבע הקריפטוגרפי כאל הילך חוקי.
האם השימוש בביטקוין כמכרז משפטי מסוכן מדי?
בעוד אל סלבדור דוחפת מדינות מתפתחות אחרות לאמץ ביטקוין כהילך חוקי, חיוני לבחון את הסיכונים הכרוכים בהחלטה כזו. אוכלוסיית סלבדור, באופן כללי, מחתה על אימוץ הביטקוין, בטענה שהוא מועיל בעיקר למשקיעים, ולא לאנשים הפשוטים. עם כמחצית מהאוכלוסייה חסרה גישה לאינטרנט, עדיין לא ברור כיצד הם צפויים להשתמש בביטקוין לעסקאות.
אחד הסיכונים המשמעותיים ביותר בשימוש בביטקוין כהילך חוקי הוא התנודתיות המובנית שלו והעובדה שהביטקוין אינו מגובה בנכסים כלשהם. תנודות המחיר התכופות של הביטקוין מהוות איום על הכלכלה ועל חסכונות האזרחים. אנליסטים פיננסיים מודאגים מהפוטנציאל של חוסר יציבות שכזאת לגלוש על פני כלכלות שלמות.
מוסדות פיננסיים בינלאומיים, כמו קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק העולמי, הביעו גם הם דאגה לגבי מדיניות זו. הם מזהירים שאימוץ ביטקוין כהילך חוקי עלול לחשוף את המדינה לפעילויות בלתי חוקיות, כמו הלבנת הון.
כמה תומכי מטבעות קריפטוגרפיים גם הצביעו על האירוניה של ממשלה המאמצת מטבע שנועד לצמצם את השליטה הממשלתית.
כדי לעודד אימוץ, אל סלבדור הציגה ארנק דיגיטלי משלה בשם Chivo. למי שהוריד את הארנק הוצע בונוס ביטקוין של 30$. המדינה הקימה גם 200 כספומטים ו-50 מרכזי ייעוץ שבהם התושבים יכולים למשוך כספים.
למרות שהמדינה התמודדה עם הפסדים עקב הירידה האחרונה במחירי הקריפטו, ניסוי הביטקוין של אל סלבדור נחשב בדרך כלל להצלחה.
